עורך דין לתאונות עבודה

לא מעט ישראלים נכללים בסטטיסטיקה של תאונות עבודה, שכן תאונות אלו לעיתים מתרחשות בזמני עבודה שונים כמו בזמן העבודה, בחזרה מהעבודה ולעיתים בשל מילוי תפקידם בצורה ''רשלנית''. מקרים אלו אינם כוללים רק ''החלקה'' בזמן העבודה או תאונה חריגה במיוחד, אלא מכילים בתוך הגדרה זו כמעט כל תאונה ואפילו מקבץ של נזקים שונים, במדריך הבא תוכלו לדעת מהן הזכויות שלכם.
עורך דין לתאונות עבודה - עורך דין נוה חגי

לא מעט ישראלים נכללים בסטטיסטיקה של תאונות עבודה, שכן תאונות אלו לעיתים מתרחשות בזמני עבודה שונים כמו בזמן העבודה, בחזרה מהעבודה ולעיתים בשל מילוי תפקידם בצורה "רשלנית". מקרים אלו אינם כוללים רק "החלקה" בזמן העבודה או תאונה חריגה במיוחד, אלא מכילים בתוך הגדרה זו כמעט כל תאונה ואפילו מקבץ של נזקים שונים, שעלולים לגרום לעובד להגיע למצב של אי יכולת להמשיך ולעבוד.

הסטטיסטיקה עוד טוענת כי בישראל מתרחשים מעל ל20 מקרים של תאונות עבודה ביום. לצד נתון זה החוק מעניק לעובדים אשר נפגעו, בצורה כזו או אחרת, מתאונות עבודה, ארסנל כלים די רחב על מנת למצות את הדין ולקבל את הפיצויים המגיעים לכל נפגע. ובאשר להליך הבירוקרטי עצמו, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין אשר מתמחה בתביעות אלו, גם על מנת למצות את ההליך בצורה העניינית והטובה ביותר לנפגע וגם לחסוך לא מעט זמן.

תאונות עבודה- מה הן כוללות?

על פי הדין תאונות אלו מתחלקות למספר קטגוריות, אשר מכילות בתוכן מגוון של פגיעות שונות היכולות להיחשב כתאונת עבודה.

א. תאונת עבודה – תאונות עבודה כוללות בתוכן לא מעט פגיעות ופציעות שונות, החל מבקבוק בירה שנפל בשוגג ופגע במלצרית ועד להתקף לבבי עקב עומס הנוצר מהעבודה. התייחסות לזמן הפציעה כולל גם את הדרך מהעבודה או החזרה ממנה, ובתביעות שונות אף נשענים על הקשר הנסיבתי, כמו לחץ מהעבודה או פגיעה מחומרים מסוכנים.

 

ב. מחלת מקצוע – בדומה לפגיעה מחומרים מסוכנים לעיתים עובדים עלולים להיפגע גם ממחלות ותסמינים שונים הנובעים מהעבודה עצמה או אפילו מחשיפה לחומרים כאלו ואחרים. לכן גם למחלות מקצוע ישנם סיווגים שונים בהתאם למקום העבודה, לחומרים והסיכונים האפשריים אליהם היה חשוף העובד. פגיעות כמו צרידות כרונית עקב שימוש ווקאלי בזמן העבודה, חשיפה לחומרים מסרטנים ואפילו שחיקה בסחוס הרגל או הברך של קלדנית ואפילו רצף, יכולים יכולות להיחשב כמחלת מקצוע.

 

ג. מיקרוטארומה – במקרים בהם נפגע העובד בצורה מזערית אבל שכיחה ובהצטברות של פגיעות, יוכל לתבוע את זכויותיו בגין. פגיעה זו מכילה מספר פגיעות זעירות, שאין דווקא קשר בניהן ולעיתים גם אין זמן רציף ביניהן, וכשאר הצטברותן עלול לפגוע בצורה ארית בכושר עבודתו של הנפגע.

מה ניתן לעשות?

  • ליידע ולתעד – במקרים של תאונות עבודה חשוב לצבור כמה שיותר פריטים המוכיחים את טענת הנפגע או את תאונה. פרטים אלו כוללים בין היתר צילומים המקשרים למקום הפציעה בגוף העובד, צילומים של מקום הפגיעה וכל פריט אחר המתעד בצורה כזו אחרת את גורמי הפציעה, המיקום והשתלשלות האירועים. בנוסף לכך אחריותו של הנפגע היא גם ליידע את המעסיק על הפציעה ומילוי טופס 250 שהוא טופס פציעה לשכירים של ביטוח לאומי.

 

  • עדים – במגמת התיעוד ישנו צורך לא רק בתמונות בעלות זווית צילום טובה, אלא גם באנשים אשר היו עדים לתאונה ויכולים להעיד לטובתו של הנפגע. בהיחשב ואכן ישנם עדים לתאונה, על הנפגע גם לאסוף עד כמה שניתן את פרטי העדים ואת הסיפור מנקודת המבט שלהם. כך יוכל להתווסף רובד נוסף של אמינות גם אל מול תביעות שיכולות להתרחש בעתיד וגם אל מול הכרה של ביטוח לאומי.

 

  • הליך רפואי – רמת התיעוד מתלווה גם לכלל המענים הרפואיים השונים, לכן על הנפגע לגשת במהירות אל בית החולים ולשמור את המסמכים. ישנם מקרים בהם השלכות הפציעה אינן נראות לעין, לכן תיעוד של טיפול רפואי או המשך טיפולים כמו פיזיותרפיה ועד לטיפול פסיכולוגי, דורשוים גם הם תיעוד נוסף ויהווה הוכחה נוספת אל מול וועדה רפואית/בית המשפט.

 

  • טפסים – לאחר איסוף כל החומרים הרלוונטיים יש לשמור עליהם לכל עד הוועדה הרפואית או למשפט, בהשכרת שירותיו של עורך דין לתאונות עבודה נוכל לשמור בצורה טובה יותר את המסמכים על ידי צילום מסמכים ואחזקה שלהם אצל עורך הדין המטפל בתיק.

הליך תביעה נגד ביטוח לאומי

הליך זה מתחלק לשני חלקים כאשר החלק הראשון נוגע ישירות למוסד לביטוח לאומי והכרתו בפגיעה, ואילו החלק השני עוסק בקבלת מענק הנכות או לדרגות נכות בעבודה. לאחר קבלת טיפול רפואי, מילוי טופס 250 ושליחת כל הטפסים בצורה מקוונת או פיזית, יזומן הנפגע אל וועדה רפואית הכוללת רופא שיבחן את המסמכים ובמידת הצורך גם את הפגיעות השונות ובסופה יוכרע אם להכיר בנכות זמנית או קבועה.

מומלץ שמשרד עורכי דין תאונות עבודה יתלווה להליך זה, שכן יוכל לעזור גם בייצוג אל מול הועדות השונות ובמידת הצורך גם תביעה מול המעסיק. לצד זאת חשוב לבצע את הליך התביעה מוקדם ככל הניתן, שכן הגשת תביעה לאחר שנה עלולה לפגוע באחוזי הנכות.

 

כיצד מחושב הפיצוי

במידה ונפגע תאונת העבודה נמצא זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור של 9-100% יקבל קצבה חודשית, במידה ונקבעה דרגת נכות בשיעור של 9%-19.99% יהיה זכאי הנפגע למענק חד פעמי.
אך במידה ונקבע לנפגע אחוזי נכות הפוחתים מ9% הוא לא יהיה זכאי לקצב חודשית או לגמלה, באשר לנפגעים מעל גיל 60 במידה ונמצאו מתאימים וקיבל 20% נכות, יהיה עליו לבחור בין קצבת הנכות שהוענקה לו לבין קצבה חודשית.

 

דרגת נכות מהעבודה

במידה והנפגע מבקש לקבל דרגת נכות מהעבודה, יהיה עליו להופיע לוועדה נוספת של ביטוח לאומי בה יתבקש להוכיח כי נותרה נכות מהפגיעה ואת הבקשה יגיש עד שניים עשר חודשים מהיום ההכרה בפגיעה.

על מנת למצות את מיטב הזכויות, על פי החוק ולנוכח הפגיעה מומלץ להיעזר בעורך דין לתאונות עבודה שגם מכיר את החוקים והנהלים השונים וגם על מנת  לחסוך לא מעט "כאב ראש" אל מול המוסדות בירוקרטים השונים.

לקריאה בהרחבה אודות תהליך הגשת התביעה כנסו למדריך להגשת תביעה לתאונת עבודה.

רוצה לחזור למשהו ספציפי בעמוד?