עורך דין לתאונת דרכים

מעורבות בתאונת דרכים היא דבר נפוץ ולצערנו יום יומי, אך דעו שאם הייתם מעורבים בה – סביר להניח שמגיעים לכם פיצויים. במדריך הבא תוכלו לדעת מה לעשות במידה ועברתם תאונת דרכים
עורך דין לתאונת דרכים עורך דין נוה חגי

 עורכי דין לתאונות דרכים ממשרדנו מתמחים בייצוג וליווי כלל המעורבים בתאונות דרכים (נהגים, נוסעים, הולכי רגל וכו') לאורך כל הדרך, החל משלב הפגיעה, הטיפול הראשוני, הייצוג מול חברות הביטוח וכלה בהגשת התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. משרדנו מטפל בהשגת פיצויים מרביים לנפגעי תאונות דרכים, ורשם לזכותו תקדימים רבים.

מהי ההגדרה של תאונת דרכים ומי זכאי לפיצוי?

נוסע, נהג או הולך רגל אשר היו מעורבים בתאונת דרכים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם. נושא תאונת הדרכים מוסדר ב-"חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים" או "חוק הפלת"ד"), וסעיף 1 לחוק הפלת"ד הגדיר מהי "תאונת דרכים".

הגדרת תאונת דרכים בסעיף 1:

"תאונת דרכים" – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;"

זו ההגדרה הבסיסית ביותר ואלו הם מרכיביה:

א. מאורע.

ב. לאדם.

ג. נזק גוף.

ד. עקב – קשר סיבתי.

ה. שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

 

מהי כוונת המחוקק ב "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"?

 

ראשית נבדוק - מהו רכב מנועי?

חוק הפלת"ד מגדיר "רכב מנועי" או "רכב", כדלקמן:

"רכב מנועי" או "רכב" – "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נכות."

 

כוונת המחוקק היא שעל כלי הרכב להיות מסוגל (כשיר) להימצא על הכביש משתי מבחינות:

הראשונה, בחינה נורמטיבית, היינו, חובה על כלי הרכב להיות כשיר מבחינה חוקית. זאת אומרת, על כלי הרכב להיות בעל היתר או רישיון שניתן על פי הדין על ידי משרד התחבורה.

השניה, על כלי הרכב להיות מסוגל (כשירות) פיזית להימצא על הכביש. ישנם מספר מבחנים על פי הפסיקה בישראל, הבולט שבניהם, היא בחינה האם אותו כלי רכב מסוגל ליסוע במהירות של לפחות 25 קמ"ש. נושאי הכשירות החוקית והפיזית נדון בהרחבה ברע"א 3534/97 אטליס נ' ישראלי.

 

בהינתן שכלי הרכב אינו כשיר מבחינה חוקית ופיזית, בודקים האם מתקיימים אחד או יותר מהחריגים הקבועים בחוק?

המקרים הבאים יוגדרו כתאונת דרכים, על אף שההגדרה בחוק של "תאונת דרכים" אינה מתקיימת במלואה, והמקרים הם:

במידה שכלי הרכב התפוצץ או התלקח (ע"א 239/81 לסרי נ' ציון חב' לביטוח) או במידה שכלי הרכב שמעורב בתאונה חנה בחניה במקום אסור על פי הדין או במקרים בהם כלי הרכב שמעורב בתאונה גרם לתאונה "עקב ניצול הכח המכאני של הרכב" לדוגמה נזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעה בכף של טרקטור או ממנוף שמותקן על משאית (רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).

 

אם ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים מתקיימת, אך אחד החריגים בחוק (שלהלן) מתקיימים אזי לא יהיה מדובר בתאונת דרכים שמזכה בפיצויים, וכפי שקובע סעיף 1 לחוק:

"ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם ע"י המעשה עצמו ולא ע"י השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי."

 

המקרים הם: אם מעשה התאונה נעשה בכוונה, או במטרה לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם אחר (שנפגע בפועל) או שמדובר בפעולת איבה/ פיגוע על רקע לאומני (פיגוע דריסה) או שהנזק נגרם על ידי המעשה ולא ע"י השפעת המעשה על השימוש ברכב מנועי, (לדוגמה אדם יוכל לקבל פיצוי על חבלה שביצעו לו בבלמים שגרמה לתאונת דרכים אך הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצוי עקב פיצוץ רכבו ע"י מטען חבלה שהונח לו במתכוון).

אם מתקיימים חריגים משני הסוגים – לא מדובר בתאונת דרכים.

 

חשוב לדעת כי חוק הפיצויים הוא דוגמה לאחריות מוחלטת, זאת אומרת שלא בודקים מי אשם בתאונה. לפי החוק כיום, אין זה בכלל משנה מי האשם בתאונה, וחברת הביטוח, המבטחת בביטוח חובה את הרכב שהיה מעורב בתאונה, היא זו שתפצה את הנפגע.

הכלל הוא שבתאונות דרכים, של רכב אחד או יותר, כל נהג תובע את חברת הביטוח שלו.

בעבר עד חקיקת חוק הפיצויים, בשנת 1976, בדקו מי האשם בתאונת הדרכים. ואם אדם היה נמצא אשם בתאונה הוא לא היה זכאי לקבל פיצויים. כיום החוק הינו בעיקרו סוציאלי. וככלל, אדם שנפגע בתאונת דרכים, יהיה זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח או מקרנית (כשאין ביטוח).

אף במקרה של הולך רגל או רוכב אופניים שנפגעו ע"י רכב, על חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע לפצות את הנפגע, וכן אף בתאונה עצמית, כאמור. מאידך, הגביל המחוקק את הפיצוי הניתן מכוח חוק זה בסוגי נזק מסוימים, כפי שיבואר להלן.

חוק הפיצויים מגדיר תאונת דרכים, כאמור, כ-”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”. זוהי הגדרה כללית ביותר ולפיכך נוספו לחוק מספר מקרים פרטניים יותר, ונקבע בהם, מהם אותם המקרים אשר לא ייכנסו לגדרי החוק. גם לאחר הרחבת החוק נותרה ההגדרה עמומה למדי, ובית המשפט קבע מקרים נוספים אשר יוכרו כתאונת דרכים, שחלקם הובאו לעיל, אך יחד עם זאת המסקנה מהאמור לעיל היא כי מדובר ברשימה "פתוחה" ושכל מקרה ייבחן לגופו, אך חשוב לזכור כי לא כל שימוש ברכב מנועי כאמור יוכר כתאונת דרכים המזכה בפיצוי.

נפגעתי בתאונת דרכים כיצד עלי לפעול?

ראשית כל, פנו לקבלת טיפול רפואי. זו העצה הטובה ביותר הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. כמובן שחשוב להקפיד על תיעוד ורישום של כל התהליך, ושמירת קבלות של כלל ההוצאות והקבלות שקיבלתם בגינן. בקבלת הטיפול הרפואי, אם ישנו, יש לוודא שכל תלונותיכם תועדו כראוי על ידי הרופא המטפל. כן יש להקפיד על מילוי הוראות הרופאים המטפלים ועל שמירת רצף טיפולי, אם נדרש. כמו כן, חשוב לבצע את כלל הדרישות הרפואיות (ו/או הביטוחיות) המופנות אליכם מגורמים שונים, על מנת שתקבלו את מרב הפיצויים.

טיפ – נהלו יומן!

היות שלעיתים מועד הדיון בתביעה בבית המשפט, הינו מספר שנים לאחר מועד קרות התאונה, אנו ממליצים לנפגעים בתאונת דרכים, נהלו יומן. ביומן זה כתבו את כלל הטיפולים והפעולות שביצעתם עקב התאונה. וברי כי חשוב שתקפידו על שמירת כלל התיעודים הקשורים לתאונה ובכלל זה תיעוד רפואי (דו"ח מד"א, סיכום אשפוז, סיכום טיפול, הפניות, אישורי מחלה, העתקי מרשמים, תעודת חדר מיון, פיזיותרפיה וכיו”ב) ותיעוד הוצאות כאמור (קבלות על רכישת טיפול תרופתי, קבלות על תשלום לרופאים, תיעוד הוצאות לרבות על עזרת צד ג’ שנדרשה לאחר התאונה ובעקבותיה וכיו”ב).

טיפ נוסף – בקשו להיבדק גם בבדיקות שאינן בסל הבריאות.

לגבי טיפולים או בדיקות שאינם בסל הבריאות. לגביהם ניתן לפנות בבקשה מיוחדת לחברת הביטוח שתממן את הטיפול או הבדיקה, אף טרם הכרעת התביעה בפועל.

כמובן שיש לתעד גם, ככל הניתן, את אירוע התאונה ובכלל זה רישום פרטים מלאים של הרכב המעורב. וודאו שקיימים ברשותכם מסמכים נוספים, כגון: דו"ח משטרה על האירוע, רישיון נהיגה בתוקף, רישיון רכב, פוליסת ביטוח חובה של הרכב בו נהגת/נסעת, תלושי שכר עדים לתאונה וכיו"ב. ככלל, אספו כמה שיותר ראיות ושמרו אותן אצלכם לכל מקרה שיתעורר.

פנו מוקדם ככל הניתן לתחנת המשטרה לצורך הוצאת אישור משטרה, ופנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין לתאונת דרכים.

את מי עלי לתבוע במידה שעברתי תאונת דרכים?

נהג ונוסע ברכב המעורב בתאונה, כל אחד מהם יתבע את חברת ביטוח החובה של הרכב בו נסעו. הולך רגל יתבע את חברת ביטוח החובה של הרכב אשר פגע בו. רכב אשר אין לו ביטוח חובה או שזהות חברת הביטוח לא ידועה, תוגש התביעה כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח החוק בדיוק למטרה זו.

להלן מספר סיטואציות שכיחות נוספות.

אם אדם א' נהג ברכב ודרס את אדם ב'. ולשניהם נגרמו נזקי גוף – מהו הדין?

במקרה זה, בהתאם לסעיף 2 לחוק הפיצויים, אדם א' יתבע את חברת הביטוח שלו. וגם אדם ב' יתבע את חברת הביטוח של אדם א', כי אין לו חברת ביטוח היות שהוא הולך רגל.

אם אדם א' עשה תאונה עם אדם ב' ולא ברור מי האשם. מהו הדין לגבי נזקי הגוף? את מי תובעים?

במקרה כזה, שבו יש שני כלי רכב מעורבים, מופעל ס' 3(א) לחוק הפיצויים, ובפועל כל נהג תובע את חברת הביטוח שלו:

בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

במקרה שמתרחשת תאונת דרכים בין שני כלי רכב, והולך רגל נפגע מאחד הרכבים, את מי הוא יוכל לתבוע?

במקרה זה ס' 3(ב) תקף:

"נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונה דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע."

אותו הולך רגל יהיה זכאי לתבוע את שתי חברות הביטוח של שני הנהגים, ביחד ולחוד, והן למעשה יתחלקו בתשלום הפיצויים עבור הולך הרגל בחלקים שווים.

יודגש כי אין חובה שאחד מכלי הרכב יגע בהולך הרגל בשביל שהוא יהיה זכאי לפיצויים. ייתכן שהיתה תאונה ואותו רכב פגע שלט חוצות שנפל ופגע בהולך הרכב – גם במקרה כזה אותו הולך רגל יוכל לתבוע את חברת הביטוח של הנהג ויקבל פיצויים ככל שנגרמו לו נזקי גוף.

יחד עם זאת, תיתכן תאונה שבמסגרתה נהג איבד את השליטה על רכבו, אם בשל מזג אוויר, קלות דעת או בשל רכב אחר או כל סיבה אחרת, וכתוצאה מכך הוא פוגע בהולך רגל או אז במקרה כזה הולך הרגל יתבע את חברת הביטוח שלו. ומה אם הסטיה מהנתיב נעשתה בשל רכב שנסע ממולו והוא עמד להתנגש בו, והנהג נזהר וסטה מהמסלול ופגע בהולך הרגל? גם במקרה כזה הולך הרגל יתבע את חברת הביטוח של הנהג שפגע בו, בשביל שהוא יוכל לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב השני נדרש, עפ"י סעיף 3(ב) שיהיה מגע בין שני כלי הרכב.

 

סעיף 8 - ייחוד עילה – מה זה אומר?

ס' 8(א) לחוק הפלת"ד קובע יחוד עילה – ברגע שאדם נכנס להגדרות חוק הפלת"ד, הוא חייב לתבוע דרך חוק הפלת"ד ולא יכול לתבוע לפי דיני הנזיקין:

"מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון."

לפיכך, יש לציין כי נפגע הזכאי לתבוע מכוח חוק הפיצויים, לא יהיה זכאי לתבוע כל גורם אחר מכוח פקודת הנזיקין. למשל, אם התאונה אירעה בשל מפגע המצוי באחריות הרשות המקומית, אין באפשרות הנפגע לתבוע את הרשות בתביעת נזיקין או לצרפה להליך. עקרון זה נקרא "עקרון ייחוד העילה”.

כך גם במקרה של רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים, למשל: אדם נפגע בתאונת דרכים, הגיע לבית חולים ושם נפגע מרשלנות רפואית. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות, אלא ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד (אלא אם מדובר במקרים חריגים מאוד).

 

חישוב סכומי הפיצוי

החישוב מושפע ממספר פרמטרים, כגון: גיל הנפגע, מועד התאונה, עיסוקו ושכרו לפני ואחרי התאונה, תקופת אי הכושר בה נעדר מעבודתו והנכות הרפואית והתפקודית כתוצאה מהתאונה. לצורך החישוב מסתייעים במומחים רפואיים, שעלותם ממומנת ע"י חברת הביטוח. השופט מעיין בחומר, ועל סמך התרשמותו הוא קובע באילו תחומים ימונה מומחה רפואי.

אופן החישוב וסכום הפיצוי נקבעים לפי סוגי הנזק ("ראשי נזק") שעיקריהם: נזק שאינו ממוני (“כאב וסבל”), הפסדי השתכרות בעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, התאמת דיור, הפסדי תנאים סוציאליים (כגון פנסיה), הוצאות משפט, הוצאות המשפחה ("עזרת מיטיבים") וכיו”ב.

הפיצוי עבור אובדן ההשתכרות ניתן בדרך כלל עד גיל 67, אולם במקרה של מקצועות חופשיים ניתן לקבל פיצוי עד גיל מבוגר יותר כגון 75 ואף יותר.

במקרה של פציעה קשה זכאי הנפגע או משפחתו לקבל בנוסף על האמור לעיל פיצוי עבור התאמת הדירה לצרכיו, ציוד ביתי, ציוד סיעודי, אביזרים שיקומיים, אשפוז במוסד סיעודי, מימון מטפל, רכב מותאם, טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, רכישת ציוד מתכלה (כגון חיתולים חד פעמיים), מיזוג אוויר, כביסה מוגברת כיו"ב.

ביטוח צד שלישי מול ביטוח חובה

חוק הפיצויים כאמור חל רק על נזקי גוף, לא עוסקים בו באשם, ואין בו השתתפות עצמית. החוק מתייחס לנזקי גוף בלבד – ולפיכך הביטוח שמכסה את נזקי הגוף הוא ביטוח "חובה" וכשמו כן הוא, היינו, שבהתאם לחוק חובה על כל נהג לרכוש אותו.

יחד עם זאת, בפועל, ברוב תאונות הדרכים ייגרם לרכב של הנוסע גם נזק רכוש ( נזק לרכב או לצד שלישי) ובמקרים כגון אלה לרוב האנשים יש ביטוח לנזקי רכוש לרכב (ביטוח צד שלישי או ביטוח מקיף) שהוא לא חובה. ונזקי הרכוש יטופלו מול חברת הביטוח, שביטחה את הרכב בביטוח צד שלישי או בביטוח מקיף.

בדרך כלל, אך בכפוף לאשמה ולתנאי פוליסת הביטוח שברשותו, חברת הביטוח תפצה את הנהג עם הורדת השתתפות עצמית. מנגד, חברה הביטוח "מקבלת" מהמבוטח את זכות התביעה, לפי פוליסת הביטוח. הנהג למעשה מוכר לחברה את זכות התביעה שלו לחברת הביטוח, ככל שהיתה לו. במצב דברים בהם ברור מי אשם בתאונת הדרכים, חברת הביטוח של הנהג המבוטח שלא אשם בתאונה תתבע את המבוטח שנמצא אשם (ו/או את חברת הביטוח שלו) ותתבע ממנו את הסכום של ההשתתפות העצמית, פעולה זו נקראת "שיבוב".

 

למה צריך עורך דין לתאונות דרכים?

קשה ביותר להתמודד מול חברות הביטוח לבד ולקבל את הפיצויים המקסימליים ללא ייצוג עורך דין תאונות דרכים. ייעוץ נכון יוכל לסייע לכם לקבל את מרב הפיצויים המגיעים לכם. חלק מיכולותיו של עורך דין המתמחה בגשת תביעות נגד חברות ביטוח בכלל ובתחום תאונות הדרכים בפרט הנן כי עורך הדין יכול מבעוד מועד לברר מהו הנזק האמיתי שנגרם לאותו נהג.

לא אחת, מגיע אלינו נהג שעבר תאונת דרכים ושטרם התגבש לו הנזק, זאת אומרת, שטרם ניתן לדעת מהם כלל הנזקים, הישירים והעקיפים, מהם הוא סובל (וצפוי לסבול בעתיד) ולכן אנו ממליצים לו להמתין עם הגשת התביעה. זאת בשל עיקרון סופיות הדיון שלמעשה אומר שנהג שלא תבע היום את כלל הנזקים שלו, באופן מפורש, לא יוכל לתבוע בגינם, על אף שהם נגרמו עקב תאונת הדרכים.

יתרה מזאת, עורכי הדין בתחום תאונות הדרכים, הינם "שחקנים חוזרים" ולפיכך, הם לרוב מכירים את כלל עורכי הדין שמייצגים את חברות הביטוח בתביעות מסוג זה. עובדה שמאפשרת להם גישה ישירה וקולגיאלית יותר לעוה"ד של חברות הביטוח, מעורך דין ללא ניסיון מוכח בתחום.

כמו- כן, עורך דין מנוסה, בשל הכירות קודומת עם עורכי הדין של חברות הביטוח, לרוב יקבל תשובות ענייניות וטובות יותר עבור לקוחותיו ולא ינסו לנהל איתו מו"מ "בשיטת מצליח" הידועה לשמצה, שמא הוא "ירוץ" ללקוחותיו עם הצעת פשרה שלא אומדת נכונה את סכום התביעה.

כמו- כן, עורך דין מנוסה עובד עם מספר מומחים במגוון התמחויות, ומשכך הוא יוכל בהתאם לניסיונו כבר בראשית הדרך, להפנות אתכם למומחים בעלי שם, שדעתם מקובלת בבתי המשפט בישראל ושהם בעלי ניסיון בהגשת חוות דעת לבתי המשפט ובחקירות נגדיות, על חוות דעתם, שהם נחקרים בדיון בבית המשפט על ידי עורכי הדין של חברות הביטוח.

לא זו בלבד אלא שעורך דין מנוסה יוכל להפנות אתכם למספר מומחים שרלוונטיים לפגיעותיו של הנהג שעבר את תאונת הדרכים. לעיתים בקשה למינוי מומחים מתחום האורתופדיה והנוירולוגיה לא מספיקים, ויש לצרף יחד עם הגשת התביעה לבית המשפט בקשות למינוי מומחים בכלל תחומי הפגיעה של הנהג.

רכב ללא ביטוח

כנגזר משמו, ביטוח חובה הוא חובה ועל כן יש לעמוד בדרישות החוק. נהג שלא ביטח את רכבו ונפגע בתאונה – אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. מעבר לכך, הפיצויים שנהג הרכב הלא מבוטח יאלץ לשלם הם גבוהים יותר, וכן בתאונה עצמית לא יהיה זכאי לתבוע אף אחד. אם הנהג קיבל את הרכב מצד ג' (כמו מעביד), ולא ידע ולא סביר היה שידע שאין ביטוח – הוא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית. עוד יפוצו מקרנית נפגעי תאונות פגע וברח, ונפגעים מרכב ללא ביטוח חובה.

במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך. כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח לתבוע את נהג צד ג', ואז יהיה עליו להוכיח כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.

 

רישיון נהיגה לא בתוקף

לפי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים, בנהיגה ללא רישיון כלל אין זכאות לפיצויים. יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים להקל במקרים שבהם העדר הרישיון הוא מסיבה טכנית כגון בנהיגה ברישיון לא בתוקף או שלא שולמה האגרה, ולרוב תהיה זכאות לפיצויים. ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.

 

תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה

על אף סעיף 8 לעיל, שמייחד את העילה לחוק הפלת"ד, במקרים בהם תאונת דרכים תחשב גם לתאונה עבודה (למשל, אם ארעה במהלך העבודה או בדרך למקום העבודה או ממנו) החוק קובע כי את תביעת הפיצויים ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום התאונה.

חשוב לציין כי לא יתקבל פיצוי בגין אותו נזק גם ממבטחת החובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי (כפל פיצוי), ולכן ינוכו מלוא התגמולים להם זכאי הנפגע מהביטוח הלאומי מסך הפיצוי שייפסק בתביעתו כנגד מבטחת החובה, זאת אף אם לא פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי.

בתי המשפט בישראל קבעו שניתן לתבוע גם לפי חוק הפלת"ד וגם לפי דיני העבודה. מבחינה מעשית, מומלץ לתובע ראשית לתבוע את המוסד לביטוח לאומי. הסיבה לכך היא, שהפיצויים בהתאם למוסד לביטוח לאומי בהכרח נמוכים יותר, וכי המומחים הרפואיים לצורך קביעת הנזק/ים בהתאם לסעיף 6א' לחוק, יהיו תקפים גם לתביעה בהתאם לחוק הפלת"ד:

"(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

(ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שלאות הבהרה לחוות הדעת שנתן;

(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט."

לאחר התביעה, ניתן לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה כדי לקבל את יתר הפיצויים. בפועל, המוסד לביטוח לאומי אמור לתבוע מחברת הביטוח את השיפוי בגין הנזקים שנתבעו ממנו אך הלכה למעשה תביעות אינן קורות.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו או נרכשו ע"י מעבידו, הוא יוכל לתבוע מהם תגמולים, לדוגמא: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.

 

מקרים מיוחדים – בקשה לתשלום תכוף

תאונת דרכים עלולה לגרום להשבתה של החיים הרגילים שהכיר הנפגע, ולאובדן מידי של הכנסתו. אולם הנטל הכספי דווקא עולה, בנוסף לחובות ותשלומים שוטפים. במקרה זה קיים בחוק הפיצויים מנגנון הנקרא "תשלום תכוף".

הנפגע או משפחתו פונים בדרישה מלווה בתצהיר ומסמכים רלוונטיים לחברת ביטוח החובה, ועל חברת הבטוח לאשר תשלום תכוף בתוך 60 יום. במידה ולא יועברו כספים כנדרש, יפנו הניזוק או משפחתו בתביעה לתשלום תכוף לביהמ"ש.

בתאונת שרשרת במעורבות שתי מכוניות או יותר, על הנפגע לתבוע את חברות ביטוח החובה של כלל המכוניות המעורבות, אחרת יקבל פיצוי חלקי בלבד.

מהו הדין לגבי נזקים שנגרמו, עקב תאונת דרכים, לבני משפחה מקרבה ראשונה? בעניין זה יובהר כי הפסיקה בישראל אימצה פסיקה אמריקאית (אמנם באופן חלקי) והכירה למעשה בזכאות של צד שלישי לקבל פיצויים עקב נזק נפשי שנגרם לו, אם כי במקרים מסוימים מאוד, עקב תאונת דרכים שעבר אחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה.

 

פנו לעורך דין לתאונת דרכים

אנו ממליצים לנפגע תאונת דרכים לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן לעורך דין לתאונות דרכים מומלץ, על מנת שידריך אותו ויסייע לו באיסוף המידע, המסמכים הדרושים לצורך הוכחת תביעתו לפיצויים, ובאופן שיש להתנהל מול חברת הביטוח, המשטרה, ביטוח לאומי וכל גורם אחר.

 

רוצה לחזור למשהו ספציפי בעמוד?