רשלנות רפואית
דף הבית » רשלנות רפואית
מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם, אך לצערנו, גם כאן מתרחשים מקרים של רשלנות רפואית. במילים פשוטות, רשלנות רפואית מתרחשת כאשר צוות רפואי סוטה מהנורמה המקובלת וגורם כתוצאה מכך נזק למטופל.
היקף התופעה בישראל אינו ידוע בוודאות, אך הערכות שונות מצביעות על אלפי מקרים מדי שנה.
חשוב לדעת כי קיימת מגבלה של זמן להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. בנוסף, הליך הגשת תביעה כרוך בעלויות משפטיות, אך ניתן לקבל מימון באמצעות גורמים שונים.
סכום הפיצויים נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לחומרת הנזק שנגרם.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא עוולה אזרחית המתרחשת כאשר צוות רפואי סוטה מהתנהגות סבירה וגורם כתוצאה מכך נזק למטופל.
להוכחת רשלנות רפואית, נדרש להוכיח את קיומם של שלושה יסודות:
1. חובת זהירות: חובת הצוות הרפואי לפעול כלפי המטופל במידת הזהירות הסבירה.
2. הפרת חובת הזהירות: סטייה מהתנהגות סבירה של צוות רפואי באותו מצב.
3. קשר סיבתי: הוכחה שהנזק שנגרם למטופל נגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות.
סוגים נפוצים של רשלנות רפואית:
טיפול רפואי שגוי:
ביצוע טיפול רפואי שאינו מתאים למטופל או ביצועו באופן רשלני.
אי הסכמה מדעת:
אי הסכמה מדעת היא עוולה אזרחית המתרחשת כאשר צוות רפואי מבצע טיפול רפואי במטופל ללא קבלת הסכמתו המודעת והמלאה.
כך, חובת הצוות הרפואי לספק למטופל מידע רלוונטי בנוגע לטיפול המוצע, כולל כל הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי אפשריות, חלופות טיפוליות וסיכויי ההצלחה.
בנוסף, על המטופל להבין את המידע שסופק לו על מנת לקבל החלטה מושכלת. לבסוף, הסכמת המטופל צריכה להיות ניתנת מרצון חופשי, ללא לחץ או כפייה.
רשלנות רפואית בלידה:
רשלנות רפואית בלידה היא עוולה אזרחית המתרחשת כאשר צוות רפואי סוטה מהתנהגות סבירה במהלך הלידה וגורם כתוצאה מכך נזק לאם או לוולד.
הגורמים לרשלנות רפואית בלידה הם אי זיהוי מצבים רפואיים העלולים לסכן את האם או התינוק במהלך הלידה, אי מתן טיפול רפואי בזמן או מתן טיפול רפואי שגוי, ביצוע פעולות רפואיות רשלניות במהלך הלידה, כגון שימוש לא נכון במכשירים רפואיים, וכן אי מתן מידע רלוונטי לאם בנוגע לאפשרויות טיפול בלידה וסיכונים הכרוכים בהן.
רשלנות רפואית באבחון מחלות קשות:
אי זיהוי מחלות קשות בשלב מוקדם.
אבחון מחלה שגוי:
זיהוי שגוי של מחלה, כתוצאה מאי-דיוק בבדיקות, פרשנות שגויה של תסמינים או חוסר תשומת לב לפרטים רלוונטיים.
לדוגמה, אבחון של סרטן כאשר אין כזה, או אי-זיהוי של מחלה קיימת.
אבחון מאוחר:
עיכוב באבחון מחלה, כתוצאה מאי-ביצוע בדיקות נדרשות, אי הבנה של תוצאות בדיקות או התעלמות מסימנים מזהירים.
דוגמה: אי-אבחון של התקף לב בזמן, כתוצאה מאי-ביצוע בדיקת א.ק.ג.
טיפול רפואי מיותר:
ביצוע טיפול רפואי שאינו נחוץ, כתוצאה מאבחון שגוי, בחירת טיפול לא מתאים או אי-התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל. דוגמה: ביצוע ניתוח שאינו נחוץ, או מתן תרופה שאינה מתאימה.
מינון שגוי של תרופה:
מתן תרופה במינון גבוה מדי או נמוך מדי, כתוצאה מטעות בחישוב, אי הבנה של הוראות הרופא או רשלנות בבית המרקחת. דוגמה: מתן תרופה במינון רעיל, או אי-מתן תרופה במינון הנדרש.
רשלנות רפואית במסגרת ניתוח:
פגיעה במטופל במהלך ניתוח, כתוצאה מטעות טכנית, רשלנות של הצוות הרפואי או אי-הכנה נכונה לניתוח.
לדוגמה, פגיעה בעצב במהלך ניתוח, או זיהום לאחר ניתוח.
ראוי לציין כי אלה רק דוגמאות ספציפיות, וישנם סוגים רבים נוספים של רשלנויות רפואיות.
כל מקרה נבחן לגופו, ויש להוכיח את הקשר הסיבתי בין התנהגות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם.
לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום אפילו במקרה של חשש לרשלנות רפואית.
לא כל מקרה של נזק רפואי עולה כדי רשלנות רפואית
בנוסף, יש לציין כי לא כל מקרה של נזק רפואי מהווה רשלנות רפואית.
לכן, הוכחת רשלנות רפואית היא הליך מורכב הדורש ידע משפטי ורפואי.
קיימות דרכים שונות לקבלת פיצויים במקרה של רשלנות רפואית, הן באמצעות תביעה משפטית והן באמצעות הליכים חלופיים.
מרבית נפגעי הרשלנות הרפואית בישראל כלל אינם תובעים פיצויים
למרות שישראל מתגאה במערכת בריאות מתקדמת, עננה אפלה מכסה מקרים רבים בהם נפגעים מטופלים כתוצאה מרשלנות. נתונים מטרידים מצביעים על כך שרובם המכריע של הנפגעים כלל לא נוקטים בצעדים משפטיים, ומסתפקים בהתמודדות עם הכאב, הפגיעה וההשלכות הכלכליות לבדם.
הסיבות לכך מגוונות:
- חוסר מודעות: רבים אינם מודעים לזכויותיהם או לחומרת הפגיעה שנגרמה להם.
- חשש מהליך משפטי: מורכבות ההליך, העלויות הכרוכות בו והחשש מפני התמודדות מול מערכת חזקה מרתיעים רבים.
- אמונה ש"לא ייצא מזה כלום": תחושת חוסר אמון במערכת המשפט וחשש מפני אי-הצלחה בתביעה.
- לחץ מצד גורמים שונים: ייתכנו מקרים בהם מופעלים לחצים על נפגעים לוותר על הגשת תביעה.
התוצאה: פגיעה כפולה – הן ברמה האישית והן ברמה הציבורית. היעדר תביעות גורם לכך שרופאים ומוסדות רפואיים אינם נדרשים לתת דין וחשבון על מעשיהם, ובכך מתאפשרת המשך פגיעה בבריאותם של מטופלים אחרים. ישנן דרכים רבות לקבלת סיוע וייעוץ, הן מעמותות וגופים ציבוריים והן מעורכי דין המתמחים בתחום. רק מודעות, תמיכה ופעולה משותפת יביאו לשינוי הנדרש ויאפשרו למערכת הבריאות הישראלית להפוך לא רק למתקדמת, אלא גם לצודקת.
עד מתי ניתן לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית?
מה קורה כאשר הנזק נחשף רק שנים לאחר האירוע?
האם נותר רק להתייסר בזיכרונות ובכאב, או שעדיין קיימת אפשרות לתיקון?
החוק הישראלי קובע מסגרת זמן מוגדרת להגשת תביעות, ובתחום הרשלנות הרפואית עומד הגבול על 7 שנים.
נגד מי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
במקרה של רשלנות רפואית, ניתן להגיש תביעה כנגד גורמים שונים:
- רופאים: הן רופאים מומחים והן רופאים מתמחים, אשר טיפלו במטופל באופן ישיר וגרמו נזק כתוצאה מרשלנות.
- אחיות: צוות סיעודי רשלני עלול לגרום נזק כתוצאה מטיפול שגוי, אי מתן תרופות בזמן, אי מעקב אחר מצב המטופל ועוד.
- בתי חולים: כנגד המוסד הרפואי בו התבצע הטיפול הרפואי הרשלני, הן בשל אחריות ישירה והן בשל אחריות שילוחית למעשיהם של עובדיו.
- קופות חולים: במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה כנגד קופת החולים בה היה המטופל מבוטח, אם הרשלנות נבעה מכשלים במערכת, אי הפנייה לבדיקות מתאימות או אי מתן טיפול רפואי נדרש.
- גורמים נוספים: מעבדות, רוקחים, טכנאי רנטגן ועוד – כל גורם שהיה מעורב בטיפול הרפואי וגרם נזק כתוצאה מרשלנות.
בחירת הגורם כנגדו תוגש התביעה תלויה בנסיבות המקרה, באופי הרשלנות ובגורם הישיר לנזק. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בהקדם האפשרי לאחר גילוי הנזק. עורך הדין יוכל לבחון את הנסיבות ולייעץ כנגד מי כדאי להגיש תביעה, תוך התחשבות בסיכויי ההצלחה ובהשגת הפיצויים המקסימליים עבור הנפגע.
נגד מי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
שיעור הפיצויים בגין רשלנות רפואית אינו קבוע מראש ונע בין אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים, כאשר כל מקרה נבחן לגופו.
הגורמים המשפיעים על גובה הפיצויים:
- חומרת הנזק: נכות גבוהה, פגיעה קשה באיכות החיים, אובדן כושר עבודה ועוד, יובילו לפיצויים גבוהים יותר.
- גיל הנפגע: אדם צעיר שנפגע מרשלנות רפואית צפוי לקבל פיצויים גבוהים יותר מאשר אדם מבוגר, בשל הפגיעה הצפויה בשנות חייו ובהשתכרותו.
- הפסדים כלכליים: הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, צורך בעזרה צמודה ועוד, יגדילו את סכום הפיצויים.
- כאב וסבל: הפיצוי על כאב וסבל נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לחומרת הפגיעה והנזק הנפשי שנגרם.
- פסקי דין קודמים: בית המשפט יבחן פסקי דין קודמים במקרים דומים, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של המקרה הנוכחי.
מה עלי לעשות אם מתעורר חשד למקרה של רשלנות רפואית?
תיעוד:
- תיעוד מפורט של פרטי המקרה: תאריך, מקום, גורמים מעורבים (רופאים, אחיות, מחלקה), תיאור הטיפול, תופעות לוואי, תרופות, תוצאות בדיקות ועוד.
- איסוף מסמכים רפואיים: תיק רפואי, סיכומי מחלה, בדיקות, צילומים, חוות דעת רפואיות וכל מסמך רלוונטי אחר.
התייעצות מקצועית:
- פנייה לעורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית: עורך הדין יוכל לבחון את המקרה, להעריך את הסיכויים להצלחה ולייעץ לגבי הצעדים הבאים.
- קבלת חוות דעת רפואית: חוות דעת רפואית מאת מומחה רלוונטי, הקובעת קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני לנזק שנגרם, תהווה נדבך חשוב בהוכחת התביעה.
אפשרויות למימוש זכויות:
- הליך משפטי: הגשת תביעה בבית משפט כנגד הגורם האחראי לרשלנות.
- הליכים חלופיים: גישור, בוררות או הליכי פשרה, המאפשרים פתרון מהיר יותר של הסכסוך ללא צורך בהליך משפטי.
לסיכום
רשלנות רפואית עלולה להוביל לנזקים קשים ואף למוות. חשוב להיות מודעים לזכויותיכם ולפעול במהירות ובנחישות במקרה של חשש לרשלנות. התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית וקבלת חוות דעת רפואית מקצועית הן חיוניות להוכחת התביעה ולקבלת הפיצויים המגיעים לכם.
לקוחותינו נהנים מ:

יחס אישי מסור של עו"ד צמוד

ליווי מלא עד קבלת הפיצויים

מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר

היכרות עמוקה עם המערכת המשפטית וחברות הביטוח

מאות הצלחות לאורך השנים

יש לכם שאלה לגבי תביעת רשלנות רפואית?
השאירו פרטים עכשיו
ואחזור אליכם בהקדם